חודשיים לא הייתי בפארק בזריחה.
והיום בחמש וחצי בבוקר כשהשעון המעורר צלצל הכי התחשק לי להמשיך לישון, בכל זאת ימים אחרונים של חופש.
אחרי דקה וחצי נזכרתי בכמה התגעגעתי, 10 דקות וכבר הייתי בחוץ.
הצלחתי להספיק לדקות האחרונות של הזריחה.
קיץ. הימים ארוכים. חם. לא כיף.
פעם לפני שנים, באיזו סדנה שעשיתי לימדו אותי שאם עשיתי משהו פעם אחת אז אי אפשר להגיד יותר לא יכולה.
אז עשיתי למרות שהייתי בטוחה שאין סיכוי 10 ק"מ, כמו שאני רגילה, קשים יותר, חמים יותר. בלי האויר הנעים של החורף. עשיתי !
עבר מהר. היה כיף.
הליכת בוקר
להשאיר תגובה