כלום פשוט כלום

לפני 20 שנה השתתפתי בסדנה שבה למדתי שבמקום שיש כלום אני יכולה ליצור בעצם כל מה שאני רוצה.
אף פעם לא באמת השתמשתי בכלום הזה, תמיד הייתי עסוקה בלהשיג את הדבר הבא, העבודה הבאה, הזוגיות הבאה, הפרוייקט הבא, לא עצרתי להסתכל על מה באמת אני רוצה להכניס בכלום שהוא לא מה שאני צריכה / חייבת או מצופה ממני מהסביבה או מעצמי, אלא את מה שיעזור לי לשרוד בחיים האלה ולחיות אותם סבבה.
בתקופה הזו אני בדיוק במקום הזה, עוד רגע אני מסיימת שש וחצי שנים באותה עבודה ועכשיו יש כלום שבו אני יכולה לעצור ולהכניס רק את מה שאני רוצה.
ומה אני רוצה בעצם ליצור בכלום הזה? עדיין אין לי תשובה ברורה, יש לי המון תוכניות ותמונות בראש, רובן קשורות לצילום, למקום שנוגע באנשים ומראה להם כמה הם יפים כמו שהם דרך המצלמה.
חלקן למקום לזוגיות שאני רוצה כרגע שכנראה ההגדרה שלי שונה לה מרוב האנשים.
כמובן שזה הולך לעוד מקומות כמו משרת החלומות שלי, ספורט ועוד כאלה שחשוב לי לשמר.
וחופש סוף סוף.
זה מפחיד ומרגש ברמות של כלה, אמן.